Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Altri scritti - Qoelet - 1

Qoelet

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 1 ^1,1 דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

Nova Vulgata ^Eccle^1,1Verba Ecclesiastes filii David regis Ierusalem.

AT ebraico ^1,2 הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,2«Vanitas vanitatum, 
dixit Ecclesiastes, 
vanitas vanitatum et omnia vanitas».

AT ebraico ^1,3 מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,3Quid lucri est homini 
de universo labore suo, quo laborat sub sole?

AT ebraico ^1,4 דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,4Generatio praeterit, et generatio advenit, 
terra autem in aeternum stat.

AT ebraico ^1,5 וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,5Oritur sol, et occidit sol 
et ad locum suum anhelat ibique renascitur.

AT ebraico ^1,6 הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,6Gyrat per meridiem et flectitur ad aquilonem, 
lustrans universa in circuitu pergit spiritus 
et in circulos suos revertitur.

AT ebraico ^1,7 כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,7Omnia flumina pergunt ad mare, et mare non redundat; 
ad locum, unde exeunt, flumina illuc revertuntur in cursu suo.

AT ebraico ^1,8 כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,8Cunctae res difficiles; 
non potest eas homo explicare sermone. 
Non saturatur oculus visu, 
nec auris auditu impletur.

AT ebraico ^1,9 מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,9Quod fuit, 
ipsum est, quod futurum est. 
Quod factum est, 
ipsum est, quod faciendum est:

AT ebraico ^1,10 יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,10nihil sub sole novum. 
Si de quadam re dicitur: «Ecce hoc novum est», 
iam enim praecessit in saeculis, quae fuerunt ante nos.

AT ebraico ^1,11 אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃ פ

Nova Vulgata
^Eccle^1,11Non est priorum memoria, 
sed nec eorum quidem, qui postea futuri sunt,
erit recordatio apud eos, 
qui futuri sunt in novissimo.

AT ebraico ^1,12 אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,12Ego Ecclesiastes fui rex Israel in Ierusalem

AT ebraico ^1,13 וְנָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא ׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃

Nova Vulgata ^Eccle^1,13et proposui in animo meo quaerere et investigare sapienter de omnibus, quae fiunt sub sole. Hanc occupationem pessimam dedit Deus filiis hominum, ut occuparentur in ea.

AT ebraico ^1,14 רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

Nova Vulgata ^Eccle^1,14Vidi cuncta, quae fiunt sub sole; et ecce universa vanitas et afflictio spiritus.

AT ebraico ^1,15 מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,15Quod est curvum, rectum fieri non potest; 
et, quod deficiens est, numerari non potest.

AT ebraico ^1,16 דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,16Locutus sum ego in corde meo dicens: «Ecce ego magnificavi et apposui sapientiam super omnes, qui fuerunt ante me in Ierusalem; et mens mea contemplata est multam sapientiam et scientiam».

AT ebraico ^1,17 וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃

Nova Vulgata ^Eccle^1,17Dedique cor meum, ut scirem sapientiam et scientiam, insipientiam et stultitiam. Et agnovi quod in his quoque esset afflictio spiritus, eo quod

AT ebraico ^1,18 כִּ֛י בְּרֹ֥ב חָכְמָ֖ה רָב־כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב׃

Nova Vulgata
^Eccle^1,18in multa sapientia multus sit maeror; 
et, qui addit scientiam, addit et laborem.

Capitolo 2