Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Profeti posteriori - Libri profetici - Isaia - 47

Isaia

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 47 ^47,1 רְדִ֣י ׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה׃

Nova Vulgata ^Is^47,1Descende, sede in pulvere, 
virgo filia Babylon; 
sede in terra sine solio, 
filia Chaldaeorum, 
quia ultra non vocaberis
mollis et tenera.

AT ebraico ^47,2 קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃

Nova Vulgata
^Is^47,2Tolle molam et mole farinam; 
depone velum tuum, 
subleva stolam, revela crura, 
transi flumina. 

AT ebraico ^47,3 תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם׃ ס

Nova Vulgata
^Is^47,3Revelabitur ignominia tua, 
et videbitur opprobrium tuum. 
«Ultionem capiam, 
nemini parcam», 

AT ebraico ^47,4 גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

Nova Vulgata
^Isdicit Redemptor noster, Dominus exercituum nomen illius, 
Sanctus Israel. 

4 Dicit – Insere cum Gr ’āmar

AT ebraico ^47,5 שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת׃

Nova Vulgata
^Is^47,5Sede tacens et intra in tenebras, 
filia Chaldaeorum, 
quia non vocaberis ultra 
Domina regnorum. 

AT ebraico ^47,6 קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֙לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד׃

Nova Vulgata
^Is^47,6Iratus sum super populum meum, 
contaminavi hereditatem meam 
et dedi eos in manu tua; 
non posuisti eis misericordias, 
super senem aggravasti iugum tuum valde 

AT ebraico ^47,7 וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֙לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ׃ ס

Nova Vulgata
^Iset dixisti: «In sempiternum ero domina». 
Non posuisti haec super cor tuum 
neque recordata es novissimi tui. 

7 Novissimi tui – Lege cum nonnullis mss Hebraicis, Gr et Vg ’aḥărîtēk; TM «novissimi sui»

AT ebraico ^47,8 וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָ֔בָהּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל׃

Nova Vulgata
^Is^47,8Et nunc audi haec, delicata, 
quae habitas confidenter et dicis in corde tuo: 
«Ego, et praeter me non est altera,
non sedebo vidua et orbitatem ignorabo». 

AT ebraico ^47,9 וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃

Nova Vulgata
^IsVenient tibi duo haec 
subito in die una,
orbitas et viduitas; 
repente venerunt super te 
propter multitudinem maleficiorum tuorum, 
propter abundantiam incantationum tuarum. 

9 Repente – Lege cum nonnullis mss Graecis et Syr pit’ōm; TM «sicut plenitudo eorum»

AT ebraico ^47,10 וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבְבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד׃

Nova Vulgata
^Is^47,10Et fiduciam habuisti in malitia tua 
et dixisti: «Non est qui videat me». 
Sapientia tua et scientia tua, 
haec decepit te. 
Et dixisti in corde tuo: 
«Ego, et praeter me non est altera». 

AT ebraico ^47,11 וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שׁוֹאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃

Nova Vulgata
^Is^47,11Veniet super te malum, 
et nescies avertere; 
et irruet super te calamitas, 
quam non poteris expiare; 
veniet super te repente 
miseria, quam nescies. 

AT ebraico ^47,12 עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֙יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הוֹעִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֽוֹצִי׃

Nova Vulgata
^Is^47,12Sta cum incantationibus tuis 
et cum multitudine maleficiorum tuorum, 
in quibus laborasti ab adulescentia tua: 
forte poteris iuvari, forte terrebis. 

AT ebraico ^47,13 נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הברו הֹבְרֵ֣י שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃

Nova Vulgata
^Is^47,13Defecisti in multitudine consiliorum tuorum; 
stent et salvent te, qui metiuntur caelum, 
qui contemplantur sidera 
et annuntiant singulis noviluniis 
ventura tibi. 

AT ebraico ^47,14 הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶֽהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Is^47,14Ecce facti sunt quasi stipula, 
ignis combussit eos. 
Non liberabunt seipsos 
de manu flammae; 
non sunt prunae, quibus calefiant, 
nec focus, ut sedeant ad eum. 

AT ebraico ^47,15 כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃ ס

Nova Vulgata
^Is^47,15Sic fiunt tibi incantatores tui, 
in quibuscumque laborasti ab adulescentia tua; 
unusquisque in via sua errat, 
non est qui salvet te. 

Capitolo 46

Capitolo 48