Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Profeti posteriori - Libri profetici - Isaia - 1

Isaia

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 1 ^1,1 חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

Nova Vulgata ^Is^1,1Visio Isaiae filii Amos, quam vidit super Iudam et Ierusalem in diebus Oziae, Ioatham, Achaz, Ezechiae regum Iudae.

AT ebraico ^1,2 שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃

Nova Vulgata
^Is^1,2Audite, caeli, et auribus percipe, terra, 
quoniam Dominus locutus est: 
«Filios enutrivi et exaltavi, 
ipsi autem spreverunt me. 

AT ebraico ^1,3 יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃

Nova Vulgata
^Is^1,3Cognovit bos possessorem suum, 
et asinus praesepe domini sui; 
Israel non cognovit, 
populus meus non intellexit». 

AT ebraico ^1,4 ה֣וֹי ׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃

Nova Vulgata
^Is^1,4Vae genti peccatrici, 
populo gravi iniquitate, 
semini nequam, filiis sceleratis! 
Dereliquerunt Dominum, 
blasphemaverunt Sanctum Israel, 
abalienati sunt retrorsum. 

AT ebraico ^1,5 עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃

Nova Vulgata
^Is^1,5Super quo percutiemini vos ultra, 
addentes praevaricationem? 
Omne caput languidum, 
et omne cor maerens. 

AT ebraico ^1,6 מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃

Nova Vulgata
^Is^1,6A planta pedis usque ad verticem 
non est in eo sanitas; 
vulnus et livor et plaga tumens 
non est circumligata 
nec curata medicamine neque fota oleo. 

AT ebraico ^1,7 אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃

Nova Vulgata
^Is^1,7Terra vestra deserta, 
civitates vestrae succensae igni; 
regionem vestram coram vobis alieni devorant, 
et desolabitur sicut in vastitate hostili. 

AT ebraico ^1,8 וְנוֹתְרָ֥ה בַת־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃

Nova Vulgata
^Is^1,8Et derelinquetur filia Sion 
ut umbraculum in vinea, 
sicut tugurium in cucumerario, 
sicut civitas, quae obsessa est. 

AT ebraico ^1,9 לוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ ס

Nova Vulgata
^IsNisi Dominus exercituum reliquisset nobis semen, 
quasi Sodoma fuissemus 
et quasi Gomorra similes essemus. 

9 Semen – Omittitur cum Gr, Syr et Vg kim‛āṭ = sicut parvum, ide est «omnino parvum»

AT ebraico ^1,10 שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃

Nova Vulgata
^Is^1,10Audite verbum Domini, 
principes Sodomorum; 
percipite auribus legem Dei nostri,
populus Gomorrae. 

AT ebraico ^1,11 לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃

Nova Vulgata
^Is^1,11«Quo mihi multitudinem victimarum vestrarum?, 
dicit Dominus. 
Plenus sum holocaustis arietum 
et adipe pinguium; 
et sanguinem vitulorum 
et agnorum et hircorum nolui. 

AT ebraico ^1,12 כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃

Nova Vulgata
^Is^1,12Cum veneritis ante conspectum meum, 
quis quaesivit haec de manibus vestris, 
ut ambularetis in atriis meis? 

AT ebraico ^1,13 לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃

Nova Vulgata
^Is^1,13Ne afferatis ultra sacrificium vanum; 
abominatio mihi incensum, 
neomenia et sabbatum et conventus; 
non feram scelus cum coetu sollemni; 

AT ebraico ^1,14 חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃

Nova Vulgata
^Is^1,14calendas vestras et sollemnitates vestras odivit anima mea, 
facta sunt mihi molesta, laboravi sustinens. 

AT ebraico ^1,15 וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃

Nova Vulgata
^Is^1,15Et cum extenderitis manus vestras, 
avertam oculos meos a vobis; 
et cum multiplicaveritis orationem, 
non exaudiam: 
manus enim vestrae sanguine plenae sunt. 

AT ebraico ^1,16 רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃

Nova Vulgata
^Is^1,16Lavamini, mundi estote, 
auferte malum cogitationum vestrarum ab oculis meis; 
quiescite agere perverse, 

AT ebraico ^1,17 לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃ ס

Nova Vulgata
^Is^1,17discite benefacere: 
quaerite iudicium, subvenite oppresso, 
iudicate pupillo, defendite viduam. 

AT ebraico ^1,18 לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃

Nova Vulgata
^Is^1,18Et venite, et iudicio contendamus, 
dicit Dominus. 
Si fuerint peccata vestra ut coccinum, 
quasi nix dealbabuntur; 
et, si fuerint rubra quasi vermiculus, 
velut lana erunt. 

AT ebraico ^1,19 אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃

Nova Vulgata
^Is^1,19Si volueritis et audieritis, 
bona terrae comedetis; 

AT ebraico ^1,20 וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ס

Nova Vulgata
^Is^1,20quod si nolueritis et me ad iracundiam provocaveritis, 
gladius devorabit vos, 
quia os Domini locutum est». 

AT ebraico ^1,21 אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃

Nova Vulgata
^Is^1,21Quomodo facta est meretrix 
civitas fidelis, plena iudicii? 
Iustitia habitavit in ea, 
nunc autem homicidae. 

AT ebraico ^1,22 כַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם׃

Nova Vulgata
^Is^1,22Argentum tuum versum est in scoriam, 
vinum tuum mixtum est aqua; 

AT ebraico ^1,23 שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃ פ

Nova Vulgata
^Is^1,23principes tui infideles, socii furum: 
omnes diligunt munera, sequuntur retributiones, 
pupillo non iudicant, et causa viduae non ingreditur ad illos. 

AT ebraico ^1,24 לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃

Nova Vulgata
^Is^1,24Propter hoc ait Dominus, Deus exercituum, Fortis Israel: 
«Heu, consolabor super hostibus meis 
et vindicabor de inimicis meis. 

AT ebraico ^1,25 וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל־בְּדִילָֽיִךְ׃

Nova Vulgata
^Is^1,25Et convertam manum meam ad te 
et excoquam ad purum scoriam tuam 
et auferam omne stannum tuum. 

AT ebraico ^1,26 וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה׃

Nova Vulgata
^Is^1,26Et restituam iudices tuos, ut fuerunt prius, 
et consiliarios tuos sicut antiquitus; 
post haec vocaberis Civitas iustitiae, Urbs fidelis». 

AT ebraico ^1,27 צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃

Nova Vulgata
^Is^1,27Sion in iudicio redimetur 
et, qui in ea reversi sunt, in iustitia. 

AT ebraico ^1,28 וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃

Nova Vulgata
^Is^1,28Erit autem ruina scelestis et peccatoribus simul; 
et, qui dereliquerunt Dominum, consumentur. 

AT ebraico ^1,29 כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃

Nova Vulgata
^IsConfundemini enim terebinthis, in quibus delectati estis, 
et erubescetis super hortis, quos elegistis. 

29 Confundemini – Lege cum Targ et nonnullis mss Hebraicis tēbōšû; TM «confundentur»

AT ebraico ^1,30 כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃

Nova Vulgata
^Is^1,30Nam eritis velut quercus, defluentibus foliis, 
et velut hortus absque aqua; 

AT ebraico ^1,31 וְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה׃ ס

Nova Vulgata
^Is^1,31et erit fortitudo vestra ut favilla stuppae, 
et opus eius quasi scintilla, 
et succendetur utrumque simul, et non erit qui exstinguat. 

Capitolo 2