Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Altri scritti - Giobbe - 21

Giobbe

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 21 ^21,1 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

Nova Vulgata ^Iob^21,1Respondens autem Iob dixit:

AT ebraico ^21,2 שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וּתְהִי־זֹ֝֗את תַּנְח֥וּמֹֽתֵיכֶֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^21,2«Audite, quaeso, sermones meos, 
et sint haec consolationes vestrae.

AT ebraico ^21,3 שָׂ֭אוּנִי וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְאַחַ֖ר דַּבְּרִ֣י תַלְעִֽיג׃

Nova Vulgata
^Iob^21,3Sustinete me, et ego loquar; 
et post verba mea ridebitis.

AT ebraico ^21,4 הֶ֭אָנֹכִי לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י וְאִם־מַ֝דּ֗וּעַ לֹא־תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃

Nova Vulgata
^Iob^21,4Numquid contra hominem disputatio mea est, 
ut merito non debeam impatiens fieri?

AT ebraico ^21,5 פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־פֶּֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^21,5Attendite me et obstupescite 
et superponite digitum ori vestro.

AT ebraico ^21,6 וְאִם־זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃

Nova Vulgata
^Iob^21,6Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco, 
et concutit carnem meam tremor.

AT ebraico ^21,7 מַדּ֣וּעַ רְשָׁעִ֣ים יִחְי֑וּ עָ֝תְק֗וּ גַּם־גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃

Nova Vulgata
^Iob^21,7Quare ergo impii vivunt, 
senuerunt confortatique sunt divitiis?

AT ebraico ^21,8 זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^21,8Semen eorum permanet coram eis, 
et progenies eorum in conspectu eorum.

AT ebraico ^21,9 בָּתֵּיהֶ֣ם שָׁל֣וֹם מִפָּ֑חַד וְלֹ֤א שֵׁ֖בֶט אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^21,9Domus eorum securae sunt et pacatae, 
et non est virga Dei super illos.

AT ebraico ^21,10 שׁוֹר֣וֹ עִ֭בַּר וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃

Nova Vulgata
^Iob^21,10Bos eorum concepit et non abortivit, 
vacca peperit et non est privata fetu suo.

AT ebraico ^21,11 יְשַׁלְּח֣וּ כַ֭צֹּאן עֲוִילֵיהֶ֑ם וְ֝יַלְדֵיהֶ֗ם יְרַקֵּדֽוּן׃

Nova Vulgata
^Iob^21,11Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, 
et infantes eorum exsultant lusibus.

AT ebraico ^21,12 יִ֭שְׂאוּ כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃

Nova Vulgata
^Iob^21,12Tenent tympanum et citharam 
et gaudent ad sonitum organi.

AT ebraico ^21,13 יבלו יְכַלּ֣וּ בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,13Ducunt in bonis dies suos 
et in puncto ad inferna descendunt.

AT ebraico ^21,14 וַיֹּאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,14Qui dixerant Deo: “Recede a nobis! 
Scientiam viarum tuarum nolumus.

AT ebraico ^21,15 מַה־שַׁדַּ֥י כִּֽי־נַֽעַבְדֶ֑נּוּ וּמַה־נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־בּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,15Quis est Omnipotens, ut serviamus ei, 
et quid nobis prodest, si oraverimus illum?”.

AT ebraico ^21,16 הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃

Nova Vulgata
^Iob^21,16Sint in manu eorum bona sua; 
consilium vero impiorum longe sit a me.

AT ebraico ^21,17 כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימוֹ אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפּֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,17Quam saepe lucerna impiorum exstinguitur, 
et superveniet eis pernicies, 
et dolores dividet in furore suo?

AT ebraico ^21,18 יִהְי֗וּ כְּתֶ֥בֶן לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּ֝כְמֹ֗ץ גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^21,18Erunt sicut paleae ante faciem venti, 
et sicut favilla, quam turbo dispergit.

AT ebraico ^21,19 אֱל֗וֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָ֥יו אוֹנ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם אֵלָ֣יו וְיֵדָֽע׃

Nova Vulgata
^Iob^21,19“Servabitne Deus filiis iniquitatem eius?”. 
Retribuat illi, ut sciat.

AT ebraico ^21,20 יִרְא֣וּ עינו עֵינָ֣יו כִּיד֑וֹ וּמֵחֲמַ֖ת שַׁדַּ֣י יִשְׁתֶּֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^21,20Videbunt oculi eius interfectionem suam, 
et de furore Omnipotentis bibet.

AT ebraico ^21,21 כִּ֤י מַה־חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,21Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se, 
et si numerus mensium eius recidetur?

AT ebraico ^21,22 הַלְאֵ֥ל יְלַמֶּד־דָּ֑עַת וְ֝ה֗וּא רָמִ֥ים יִשְׁפּֽוֹט׃

Nova Vulgata
^Iob^21,22Numquid Deum docebit quispiam scientiam, 
qui excelsos iudicat?

AT ebraico ^21,23 זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃

Nova Vulgata
^Iob^21,23Iste moritur robustus et sanus, 
dives et felix;

AT ebraico ^21,24 עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^21,24viscera eius plena sunt adipe, 
et medullis ossa illius irrigantur.

AT ebraico ^21,25 וְזֶ֗ה יָ֭מוּת בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה וְלֹֽא־אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^21,25Alius vero moritur in amaritudine animae 
absque ullis opibus;

AT ebraico ^21,26 יַ֭חַד עַל־עָפָ֣ר יִשְׁכָּ֑בוּ וְ֝רִמָּ֗ה תְּכַסֶּ֥ה עֲלֵיהֶֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^21,26et tamen simul in pulvere dormient, 
et vermes operient eos.

AT ebraico ^21,27 הֵ֣ן יָ֭דַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶ֑ם וּ֝מְזִמּ֗וֹת עָלַ֥י תַּחְמֹֽסוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,27Certe novi cogitationes vestras 
et sententias contra me iniquas.

AT ebraico ^21,28 כִּ֤י תֹֽאמְר֗וּ אַיֵּ֥ה בֵית־נָדִ֑יב וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל ׀ מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים׃

Nova Vulgata
^Iob^21,28Dicitis enim: “Ubi est domus principis, 
et ubi tabernacula impiorum?”.

AT ebraico ^21,29 הֲלֹ֣א שְׁ֭אֶלְתֶּם ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,29Nonne interrogastis quemlibet de viatoribus 
et signa eorum non agnovistis?

AT ebraico ^21,30 כִּ֤י לְי֣וֹם אֵ֭יד יֵחָ֣שֶׂךְ רָ֑ע לְי֖וֹם עֲבָר֣וֹת יוּבָֽלוּ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,30Quia in diem perditionis servatur malus 
et ad diem furoris abducetur

AT ebraico ^21,31 מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וְהֽוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

Nova Vulgata
^Iob^21,31Quis arguet coram eo viam eius, 
et, quae fecit, quis reddet illi?

AT ebraico ^21,32 וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃

Nova Vulgata
^Iob^21,32Ipse ad sepulcra ducetur, 
et super tumulum vigilabunt.

AT ebraico ^21,33 מָֽתְקוּ־ל֗וֹ רִגְבֵ֫י נָ֥חַל וְ֭אַחֲרָיו כָּל־אָדָ֣ם יִמְשׁ֑וֹךְ וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃

Nova Vulgata
^Iob^21,33Dulces erunt ei glebae vallis, 
et post se omnem hominem trahet 
et ante se innumerabiles.

AT ebraico ^21,34 וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשֽׁוּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ ס

Nova Vulgata
^Iob^21,34Quomodo igitur consolamini me frustra,
et responsionis vestrae restat perfidia?».

Capitolo 20

Capitolo 22